<h1>ספר החינוך מצוה ק"נ</h1>
<h2>דף יז.</h2>
שלא יכנסו הכהנים במקדש קרועי בגדים, שנאמר [ויקרא י'] ובגדיכם לא תפרומו, פירוש אל תקרעו בגדיכם. ונכפלה מניעה זאת בכהן גדול, שנאמר עליו [ויקרא כ"א] ובגדיו לא יפרום. וכפל המניעה בו מפני תוספת דבר שבו, שאינו רשאי לקרוע על מת שימות ואפילו שלא בשעת עבודה. ואמרו בסיפרא ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום על מתו, כדרך שבני אדם פורעין ופורמין על מתיהן, הא כיצד, כהן גדול פורם מלמטן וההדיוט מלמעלה. משרשי המצוה כתוב בפריעת הראש הקודם לזה. ודין פרועי ראש וקרועי בגדים שוים בכל דיניהם. מדיני המצוה מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שחיוב קריעה זו היא כגון שתהיה כמו קריעה שקורעין על המתים, ומן הדומה שהוא טפח, שכן אמרו במועד קטן [כ"ב ע"ב] שאין קריעה פחותה מטפח. ויתר פרטיה מבוארים. ונוהגת בזמן הבית בזכרי כהונה. ועובר עליה ונכנס למקדש מן המזבח ולפנים קרוע בגדים ועבד חייב מיתה בידי שמים, ואם לא עבד הרי הוא באזהרה ולוקה. וזהו לדעת הרמב"ם זכרונו לברכה, אבל לדעת הרמב"ן זכרונו לברכה אין מלקות בנכנס למקדש קרוע בגדים, שאין איסור הכניסה בלא עבודה אלא מעלה מדבריהם, אבל אם עבד והוא קרוע בגדים לוקה, לפי מה שכתב בשם בעל הלכות.
